מושג האחדות בישוע הינו מרכזי בדברי ישוע והשליחים. בתפילה האחרונה באוונגליון יוחנן י"ז התפלל ישוע ערב לפני הגעתו אל הצלב לאביו וביקש:
"ואני בא אליך אבי הקדוש נצר אתם בשמך את-אשר נתת לי למען יהיו אחד כמנו" (1). ישוע מבקש שתלמידיו יהיו אחד כמו שהוא ואביו השמימי הינם אחד! במילים אחרות, האחדות בשילוש הינה הדוגמא שישוע רצה את מאמיניו לשים לפניהם בנדון.
גם השליח פאולוס כתב מילים כדורבנות וחשף את הרקע התיאולוגי מאחורי הצורך באחדות ביו המאמנים בישוע. ראוי להביא המילים בשלמותם:
"ועתה בישוע המשיח אתם הרחוקים מאז הייתם קרובים בדם המשיח: כי הוא שלומנו אשר עשה השנים אחד והרס מחיצת הגדר: בבטלו האיבה בבשרו את-תורת המצות והחקות לברא בנפשו את-השנים לאדם אחד חדש ויעש שלום: וירצה את-שניהם בגוף אחד לאלהים על-ידי צליבתו בהמיתו בנפשו את-האיבה ויבא ויבשר לכם שלום שלום לרחוק ולקרוב: כי על-ידו יש לשנינו מבוא ברוח אחד אל-אבינו" (2).
במילים אחרות- באמצעות הקירבה לישוע אנו כמאמינים הופכים להיות קרובים האחד לשני והאיבה נעלמת. האחדות והקירבה הינם סימבולים למה שישוע עשה על הצלב בבטלו את האיבה והריחוק. הוא ברא ע"י כך "אדם אחד חדש".
לא נתעכב על משמעויות מושג האחדות הנחשק, אך ברור שאין משמעותו זהות בין המעורבים בכל דבר. אין ספק שיש מקום לפלורליזם אך עם זאת "אחדות" לבטח תכיל משמעויות של שלום, השלמה, פיוס ,קיום משותף, הרמוניה וכו'.
ברגיל קונפליקט נוצר על ידי ואף מייצר בעצמו שנאה, קנאה, פחדים, הפרדה ,דעות קדומות, הדמוניזציה וכו'- שבתורן יביאו להרס והרג וחרם וסבל .אך דווקא בשל כך, האיחוד בין קבוצות של מאמינים משני עברי המתרס במצבי קונפליקט ישמשו עדות חזקה לאהבת ישוע ולשינוי שהוא מחולל בלבבות. איחוד זה הינה עדות ניצחת לצדדים הניצים שישוע מסמן דרך אחרת.
איחוד זה אינו פשוט כלל בהקשר של המאמינים היהודיים ( היהודים המשיחיים) והפלסטינים הנוצריים המאמינים [YK1] בארצנו. ולא רק שהקונפליקט המריר על חבל ארץ זה שנמשך ונמשך בלי פתרון באופק מקשה על איחוד כזה, אלא שקיים מימד נוסף לדבר. מדובר בתהום תיאולוגית פעורה.
הקו התיאולוגי השולט בין היהודים המשיחיים הינו אמונה עזה ומכוננת בהבטחת אלוהים לעם ישראל להחזירם לארץ אבותיהם בארץ ישראל ובהתגשמות הבטחה זו במדינת ישראל (3). נגזר מכך כמובן רצון שמי שיפנה להתחבר עם יהודים משיחיים שיקבל זאת בשל מרכזיותה באמונתם. מעדויות בשטח מתברר שחלק שמים אותה שתנאי בלעדיו-אין איחוד והתחברות בלי הסכמה על דבר זה ואילו אחרים שמים אותה כהמלצה אך בעצם מתקשים בהתחברות כאשר האחים הפלסטינים המאמינים אינם בעלי אותה השקפה בעניין מרכזי זה.
עמדה זו בנויה אל תוך זהותם של המאמינים היהודיים המשיחיים ומשמשת חלק בלתי נפרד מאמונתם בישוע. הם [YK2] רואים בהתגשמות ההבטחה האלוהית והקמת המדינה משום עדות לנאמנותו של אלוהים כלפי עמו היהודי- דבר שמהווה שיקול מכריע בבואם לאמונה בישוע ובחייהם במדינת ישראל היום. הם מתקשים לקבל מאמינים שדעתם שונה בהקשר זה ספיציפית[YK3] (4)
מכך נגזרת עמדתם שיש לתמוך במדיניות ממשלת ישראל (במיוחד אם היא ימנית וניצית) ושמדובר באבן יסוד לכל מערכת יחסים [YK4] בין שני קבוצות המאמינים (5).
לעומתם הקו השולט בין הפלסטינים שמאמינים בישוע הוא שהם רואים בעניין הבטחת אלוהים האמורה כעניין משני שאינו חייב לשמש אבן יסוד ליחסים עם אחיהם היהודיים. הם רואים את עיקרי אמונתם בקבלת בכתבי הקודש כדבר אלוהים חיים ובישוע המשיח כגואל לאנושות, אך הם סבורים ששאר העניינים (כולל עניין הארץ[YK5] ותפקידה של מדינת ישראל וייעודה) כעניינים פעוטי ערך. עמדה זו נכונה למי שאכן מאמינים שהקמת מדינת ישראל הינה התגשמות ההבטחה האלוהית האמורה אך גם ע"י שוללי הפרשנות שדוגלת בהתגשמותה כיום. חלק מהמאמינים הפלסטינים טוען שעל כל מאמין באשר הוא, לקיים את מצוות ישוע בדבר העמידה לצד הנעשק ולרדוף אחרי צדק. הם רואים שהפלסטינים סובלים מדיכוי הן בישראל כמיעוט שסובל מחוסר שוויון זכויות והן בגדה המערבית ועזה איפה שהם מדוכאים כעם נכבש (7). האם נעבור ככהן וכלוי ליד הפצוע מחוסר הכל במשל השומרוני הטוב ולא ננקוף אצבע? (8).
רבים מהפלסטינים המאמינים אינם מאמצים גישה אקטיביסטית כזאת למען עמם אך בכל זאת ומטבע הדברים יתקשו להרים את דגל העמדה התיאולוגית המשיחית הציונית.
האם יש סיכוי לגשר בין פערים אדירים אלה, ולו בשל המצווה הישירה של ישוע להיות מאוחדים?
המשך יבוא.
1) יוחנן י"ז: 11
2) אל אפסים ב': 13-18 3) igod.co.il
וכן http://www.boroughparksymposium.com/papers2014/Topic_5_Erez_Soef_Main_Paper.pdf
4) ראה לעיל בה"ש 3.
5) ראה הפרסומים היהודיים המשיחיים kehilanews.com ו- www.israeltoday.co.il
6) ראה http://www.boroughparksymposium.com/papers2014/Topic_5_Erez_Soef_Main_Paper.pdf
7) ראה ספרם של עג'אג', מילר וסמפטר: Ajaj, Miller and Sumpter, Arab Evangelicals in Israel, Pickwick Publications
8) לוקס י': 25-38